גזי חממה ושינויי אקלים
החברה קבעה יעד להפחתת 25% nסך הפליטות במכלול 1+2+3 עד שנת 2022 (כאשר שנת 2008 משמשת כשנת הבסיס).
שינויי האקלים, או התחממות גלובלית, משמעם עלייה בטמפרטורה הממוצעת הנמדדת על פני כדור הארץ. שינוי אקלים נגרם בעיקר כתוצאה מן השימוש בדלקים פוסיליים, המביא לפליטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים לאוויר. גזים אלה גורמים לאגירת חום באטמוספרה, תופעה העשויה לגרום להשפעות שונות על מערכות אקולוגיות, לרבות עליית מפלס פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים, בצורת ועוד.
עד שנת 2018, פליטות גזי החממה הגלובליות של כיל הופחתו ב-21% בהשוואה לשנת הבסיס 2008. הפחתה זו מהווה 84% מיעד ההפחתה שהציבה החברה עד שנת 2022.
כיל נקטה באמצעים שונים על מנת להמשיך בהפחתת פליטות גזי החממה שלה. בין היוזמות העיקריות בתחום זה ניתן למנות:
- מניעה או הפחתה של פליטות גזי חממה תהליכיות: החלפת SF6, גז אינרטי אשר שימש בייצור מגנזיום, בגז HFC-134a, הביא לצמצום משמעותי בפליטות גזי החממה בכיל מגנזיום ים המלח. בנוסף, החברה הפעילה מערכת חדשנית אשר הביאה לצמצום של כ-60% בפליטות החמצן הדו-חנקני ביחס לכל טון מיוצר של חומצה חנקתית בכיל חיפה דח"כ. שני המיזמים זכו לאישור מנגנון CDM של האו"ם.
- העברת מתקני הייצור של כיל בישראל לשימוש בגז טבעי: לגז טבעי יתרונות סביבתיים רבים, לרבות הפחתת פליטות גזי חממה ליחידת אנרגיה שיוצרה.
- הגברת היעילות האנרגטית: החברה מוציאה משימוש טכנולוגיות ייצור שאינן יעילות, מייעלת את מתקני הייצור שלה, מגבירה את יעילות צריכת החום והקיטור, עושה שימוש בחום שיורי ומפחיתה את צריכת החשמל לתאורה ומיזוג אוויר.
- הרחבת השימוש בחשמל ממקורות חיצוניים שמתאפיינים ברמות פחמן נמוכות: בעיקר לחשמל המופק מגז טבעי ואף, היכן שניתן, ממקורות אנרגיה מתחדשים.
- הצעד הבא: מפסיקים בעירת פצלי שמן: בעשרות השנים האחרונות מפעילה כיל רותם בישראל את מתקן PMA, תחנת מחז"מ (מחזור משולב של חום וחשמל) המופעלת על בסיס פצלי שמן, המופקים כחלק מפעילות כריית הפוספט במכרות פתוחים. השימוש בפצלי שמן זכה בזמנו לעידוד מצד הממשלה הישראלית, ונתפס בזמנו כמקור דלק חלופי לנפט. בשנים שחלפו מאז נתגלו מגרי הגז הטבעי הגדולים במים הכלכליים של ישראל, ופצלי שמן נחשבים כיום למקור דלק לא אטרקטיבי, עקב היקפי הפליטות לאוויר וגזי החממה הנוצרים בעת בעירתם. לאחרונה השלימה כיל רותם תוכנית לסגירתו של מתקן פצלי השמן PMA עד סוף שנת 2021. החשמל והקיטור יסופקו במקום זאת ממתקנים חדישים יותר, המבוססים על גז טבעי, מה שיביא לצמצום ניכר של פליטות גזי החממה ופליטות אחרות.
הערה: בטבלה להלן, שנת 2008 מוצגת כשנת הבסיס המשמשת את כיל למדידת ביצועיה בטווח הארוך (בנוסף למדידת ביצועים בטווח הקצר, משנה לשנה).
להלן המגמות השנתיות בסך הפליטות של גזי חממה בחלוקה לפי רמות (כל הנתונים הומרו למונחי שווה-ערך פחמן דו-חמצני – CO2e). ניתוח מצאי גזי החממה הכולל של כיל מבוסס על מתודולוגיית פרוטוקול גזי החממה. הפליטות הנמדדות כוללות את גזי החממה הבאים: CO2 (פחמן דו-חמצני), CH4 (מתאן), N2O (חמצן דו-חנקני) ו- HFCs\HCFCs (גזי קירור דוגמת פריאון). נתוני הפליטות לשנת 2008 בפרט כוללים גם פליטות SF6 (גופרית הקסאפלואורידית), אך השימוש בחומר זה בכיל הופסק מאז (ראו לעיל), והחל משנת 2010 ישנן אפס פליטות SF6 בכל פעילויות כיל. בכל השנים, בכיל אפס צריכה/פליטה של PFCs ו-NF3.
פליטות גזי חממה 2018 בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים
סך פליטות גזי החממה הופחת ב-21% בהשוואה לפליטות שנת הבסיס 2008. נתון זה מהווה 84% מיעד ההפחתה הגלובלי של כיל עד שנת 2020. הרוב המכריע של ההפחתות הוא בפליטות של מכלול 1 ו-2.
בשנת 2018, סך פליטות גזי החממה של כיל עלה ב-5% בהשוואה לשנת 2017. הסיבה העיקרית לעלייה קשורה לתחנת הכוח החדשה בסדום. תחנת כוח (במחזור משולב) יעילה זו מספקת כמעט את כל תצרוכת החשמל של אתרי כיל בישראל החל מחודש אוגוסט 2018. החשמל המופק הוא בעל טביעת רגל פחמנית נמוכה בהרבה בהשוואה לחשמל לפני כן שנרכש ממקורות חיצוניים, מה שמאפשר הפחתה משמעותית בפליטות מכלול 2. עם זאת, פליטות מכלול 1 כולל כעת תוספת של אובדן הנובע מבעירת גז טבעי בתחנת הכוח החדשה (רמה מסוימת של אובדן תמיד קיימת, על אף רמת היעילות הגבוהה של התהליך).הקמת תחנת הכוח החדשה בסדום, שהייתה מיזם מרכזי בכיל, חייבה תקופות הרצה ממושכות יחסית (בשנת 2018, ינואר עד יולי) לשם הבטחת פעולתה התקינה. במהלך תקופות ההרצה נצרכו, באופן בלתי-נמנע, כמויות ניכרות של גז טבעי, וזאת בטרם היה ביכולתה של תחנת הכוח לספק חשמל לאתרי כיל. מניתוחים שביצעה החברה עולה כי הרוב המכריע של הגידול בפליטת גזי החממה בשנת 2018 (161 אלף טון CO2e) מיוחס לתקופות הרצה אלה, ועל כן פליטות אלה צפויות להימנע בשנת פעילות מלאה רגילה של תחנת הכוח החדשה, כלומר משנת 2019 ואילך. בנוסף, חלק מהגידול במכלול 1 מיוחס לגז טבעי ששימש להפקת חשמל עודף אשר נמכר לרשת החשמל הארצית בישראל (גם אם בהיקפים נמוכים יחסית בשנת 2018).
בשנים קודמות, בין השנים 2015 ו-2016, סך פליטות גזי החממה של כיל עלה ב-20%. רובה של עלייה זו מיוחס להכללת נתוני כיל סין YPH, החל משנת 2016 (פעילות שנרכשה בשלהי 2015) במצאי פליטות גזי החממה של כיל. מרבית פליטות גזי החממה של כיל YPH נובעת ממפעל הפוספט והדשנים הגדול, 3C, ומיוחסת לצריכת חשמל ממקורות חיצוניים, פליטות פחמן דו-חמצני בתהליך האסידולציה של סלע פוספט ושריפת פחם. בדומה למרבית המקורות העיקריים לפליטות גזי חממה בכיל בכל רחבי העולם, פליטות אלה תלויות בהיקפי הייצור. בשנת 2017 התרחשו במתקני 3C של כיל YPH מספר השבתות ייצור (עקב תקלות), וירידות הנובעות מכך בפליטות גזי החממה. החזרה לשנת פעילות מלאה בשנת 2018 גרמה, בהתאם, לעלייה בפליטות מתקני 3C של כיל YPH, אשר תרמו לגידול הכולל בסך פליטות גזי החממה של כיל.
גורם נוסף לעלייה הוא סיומן של שביתות ועיצומי עובדים שאירעו במהלך 2015, והחזרה לרמות פעילות ייצור רגילות באתרי כיל ים המלח וכיל נאות חובב.
כיל זכתה בציון B על דיווח הפחמן שלה לשנת 2018 במסגרת CDP (הפרויקט הבינלאומי לדיווח פליטות פחמן), וכן בציון המרבי A במדד המשנה החדש, דירוג מעורבות הספקים (Supplier Engagement Ranking – SER).
כיל צופה ירידה בסך הכולל של פליטות גזי חממה בשנת 2019, שנת הפעילות המלאה הראשונה של תחנת הכוח החדשה והיעילה בסדום.
פעולה מתואמת למאבק בשינוי האקלים: חתירה להפחתה של 90% בפליטות פחמן דו-חמצני במחוז Zeeland
מספר חברות תעשייתיות גדולות, ובהם כיל Terneuzen, הפועלת במחוז Zeeland שבדרום-מערב הולנד, גיבשו "תוכנית אקלים שאפתנית". החברות התעשייתיות, עליהן נמנות כמה מצרכניות האנרגיה הגדולות במחוז, מתכננות להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני שלהן בשיעור של 85%-90% עד שנת 2050, בהתאם להסכם פריס לעניין שינוי האקלים.
החברות ממחוז Zeeland הלוקחות חלק בתוכנית האקלימית כוללות את כיל הולנד Terneuzen, Yara (הממוקמת ב-Sluiskil), בתי זיקוק Zeeland (הממוקמת ב-Nieuwdorp), Trinseo, Dow Benelux, ו-Cargill (הממוקמת ב-Sas van Gent). התוכנית האקלימית פותחה בשיתוף עם חברות ממחוזות West Brabant ו-Flanders, ומעודדת שימוש בחום העודף ובחומרי הפסולת המופקים על-ידי חברות אחרות.
החברות גיבשו מפת דרכים הכוללות צעדים דרושים להגשמת היעד. התוכנית כוללת אחסון ומִחזוּר פחמן דו-חמצני, כמו גם שימוש במימן.
