שיקום משאבי טבע
מיגור מינים פולשים בכיל ים המלח
כחלק מתוכנית פיתוח לאומית לאזור ים המלח, רשות הטבע והגנים מובילה תוכנית למיגור מינים פולשים. מטרת התוכנית היא מניעת מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי באזור. כיל ים המלח לוקחת חלק פעיל בתוכנית והשיקה, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מיזם רב-שלבי למיגור מיני צמחייה פולשים בשטח מפעלי כיל ים המלח ולחיזוק השמירה על המגוון הביולוגי.
מהו מין פולש?
זהו מין שהגיע בסיוע אנושי, התבסס והרחיב את התפוצה שלו על חשבון מינים מקומיים. לדוגמה, חדקונית הדקל (חיפושית), שהתפשטה ופגעה בעצי תמר רבים ברחבי ישראל; נמלת האש - נמלה קטנה ואגרסיבית, שהתפשטה על פני אזורים נרחבים בישראל ומהווה מטרד קשה לאדם; ועוד.
עקירה ושיקום
בסדום, ביוזמה של כיל ים המלח (מחלקת מערכות איכות הסביבה והתשתיות), הוחלט לקדם פרויקט לביעור צמחים פולשים, אשר מנביטים עצמם באופן לא מבוקר בשטחי שמורות הטבע וגורמים לנזקים אקולוגיים וסביבתיים. מכיוון שאזור סדום מבודד יחסית, המאבק בצמחים הפולשים בשטחו אינו אבוד. לכן התגייסה כיל ים המלח, בשיתוף רט"ג, למבצע עקירת הצמחים הללו (עצי וושינגטוניה וינבוט בעיקר) בשטח המפעל ולאורך כביש 90. כיל ים המלח תימנע משתילת צמחי נוי פולשניים בגינות מפעלי ים המלח, ובראש ובראשונה מנטיעה חדשה או מטיפוח של מינים וסוגים שכבר ידועים כפולשים.
כחלק מהתוכנית נעקרו עצים אשר מוגדרים כמינים פולשים. במקומם יושבו לאזור מינים מקומיים במקומות המתאימים לכך. כבר השנה בט"ו בשבט ניטעו בשטחי המפעל מיני צמחים מקומיים, כגון "תפוח סדום".
שימור הטבע בעת פעילות תפעולית
בעקבות תקלות חוזרות ונשנות בקווי הולכת מים הנמצאים בתוך נחל תמר בשטח החשוד במיקוש, הוחלט על שינוי בתוואי הקווים. בקרבת קו המים ישנו עץ שיטה צעיר, אשר היה יכול להיפגע במהלך עבודות החפירה. רט"ג וכיל ים המלח תאמו יחדיו את הפעולות ונעשה מאמץ שלא לפגוע בעץ. בתהליך התיאום שהתנהל בין נציגי המפעל לפקחי רט"ג, התבצעו שינויים והתאמת התוכנית, כך שעץ השיטה לא יפגע ויוכל להמשיך להתקיים. תודות לשיתוף הפעולה עם הקט"ג, אנשי השטח בכיל ים המלח ואף אנשי הקבלן, עץ השיטה אכן יצא ללא פגע.
צמצום זיהום אור בכיל ים המלח
אור מלאכותי מאפשר לנו לעבוד בכל שעות היממה, אך במקביל יוצר אתגרים בתחום המגוון הביולוגי, בשל הארה של הסביבה. הארתם של האזורים הסמוכים למתקני ייצור בשעות הלילה מפרה את האיזון האקולוגי, יוצרת הפרעה לבעלי החיים ומשבשת תהליכים ביולוגיים המתרחשים רק בחשיכה. הפחתת זיהום אור יכולה להיות פשוטה וכרוכה רק בהסרתה או כיבויה של תאורה לא חיונית, הפחתת עוצמתם של מתקני התאורה, הגבלת שעות ההפעלה, או בחירה באמצעי תאורה חלופים כגון פנסים ממוקדים ולא פנסים המאירים מעגל רחב וסימטרי.
מתקני הייצור של כיל ים המלח ממוקמים באזורים רגישים מבחינה נופית ואקולוגית, ועל כן חשוב לכלול במערכת השיקולים את המערכות האקולוגיות הללו, בכדי לצמצם את הנזק הנגרם מפעילות המפעלים. כיל ים המלח החליטה, לפיכך, להתמודד עם אתגר צמצום זיהום האור, באמצעות מיזם בשיתוף רשות הטבע והגנים, המקיף את כל 40 חצרות הקידוחים הפעילים.
זה למעלה מ-4 שנים שכיל ים המלח מטפלת בנושא זיהום אורי במס' דרכים:
- החלפת גופי תאורה עם נורות מכספית ונל"ג לתאורה ע"י נורות לד.
- זווית הפיזור של גופי תאורה לד לא עולה על 120 מעלות בשונה מגופי תאורה אחרים שיכולים להגיע ל-360 מעלות.
- שינוי שיטת ההארה בשטחים פתוחים (בארות, ת"ש), כך שתעשה באמצעות חיישן תנועה. חצרות קידוחים שהיו לפני כן מוארים בכל שעות הלילה, מוחשכות כעת. תאורה הנדרשת לצורכי עבודות תחזוקה דחופות במהלך הלילה (אירוע נדיר) ניתנת להפעלה הן מרחוק והן באופן מקומי.
החשכת התאורה בחצרות הקידוחים בשטחים הפתוחים מפחיתה את "זיהום האור" הנגרם על-ידן וכן את עלויות האנרגיה.
שיקום ושחזור קרקע
חלקו הדרומי של אתר כיל ים המלח (מי"ה) מקיף כ-360,000 דונם משטחי מדבר יהודה שבסמוך לים המלח. אזור זה מתאפיין בתכונות נופיות, גיאולוגיות והיסטוריות ייחודיות, שחלקן הושפעו מפעילויות הכרייה, ההפקה והקידוח של כיל ים המלח (מי"ה), כמו גם מגורמים אחרים שאינם קשורים לחברה. כיל ים המלח יוזמת ומבצעת פרויקטים שונים לשיקום שטחים בתחום הזיכיון. החברה ממשיכה במאמציה להפחתת "טביעת הרגל" הסביבתית שלה.
כיל פועלת גם במסגרת מיזמי שיקום בשיתוף גורמים כגון המועצה האזורית תמר, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. בין המיזמים ניתן למנות תוכנית לשיקום שפך נחל חימר, עבודות להנגשה בטוחה של שטחים פתוחים לציבור, עבודות לשימור "אגם הברבורים", ועוד.
במהלך העשורים האחרונים ביצעה כיל ים המלח עבודות עפר שונות בשטחים ובאזורים הפתוחים בשטח הזיכיון לטובת צרכים שונים שנדרשו לתהליכי הייצור שלה. עקב עבודות אלו נוצרו בשטח מפגעים סביבתיים שבאחריות כיל ים המלח לתקנם. כיל ים המלח פועלת לתיקון המפגעים הללו, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הלאומיים. בהמשך מתכננת מפעלי ים המלח להמשיך ולשדרג חלק מהאתרים הללו על-מנת להפכם נגישים לכניסת מבקרים.
בוצע על-ידי גיאוטבע
פרויקט מרכז המבקרים – ים המלח
כיל ים המלח (מי"ה), בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תשקם את מחנה העובדים הישן של חברת האשלג הארץ ישראלית על מנת להפכו למרכז מבקרים חדש. מרכז המבקרים יציג שלושה נושאים מרכזיים:
- ההיסטוריה של מפעלי ים המלח, מלפני קום המדינה. בגלגולה הקודם של החברה, פעלה באזור ים המלח חברת האשלג הארץ ישראלית והועסקו בה מאות עובדים, הן יהודים והן ערבים.
- הצגת מאפייניו הייחודיים של אזור ים המלח, ערכי הטבע, המורשת והסביבה, והאופן שבו נוצרה בקעת ים המלח לפני עשרות אלפי שנים.
- התעשייה הקיימת באזור בעת הנוכחית – יחסי הגומלין בינה לבין הסביבה, תרומתה לכלכלת האזור והמדינה, ותפקידה החשוב בשרשרת אספקת המזון העולמית.
נכון להיום, הוחל בביצוע הפרויקט ואנו מקווים כי ניתן יהיה לפתוח את האתר במהלך 2020.
גיבוש תוכנית מפורטת למרחב שפך נחל חימר, דרומית לים המלח
נחל חימר, אחד מערוצי הנחלים הארוכים ביותר במדבר יהודה, הוא בעל אופי גיאוגרפי ומגוון ביולוגי ייחודיים, הכוללים מבנים גיאולוגיים ומגוון של חי וצומח, אשר חלקם נדירים. בתוך שטח זה בוצעו עבודות כרייה ותשתיות מים נרחבות (סכירה ותיעול), לרבות קידוחים ותחנות שאיבה עבור מפעלי ים המלח. החברה, בשיתוף רשות הטבע והגנים והמועצה האזורית תמר, גיבשה תוכנית לשיקום משולב של האזור. התוכנית כוללת שיקום של האזורים שנפגעו עד להשבת בתי הגידול המקוריים, וכן שיקום אזורים אחרים לבתי גידול לחים. כיל בחרה בקידום תוכנית הכרוכה בפיתוח מינימלי – כזה המאפשר למטיילים לסייר באזור מבלי לגרום נזק או הפרעה משמעותיים לסביבה. תוכנית זו תאפשר את המשך פעילות הכרייה לצד שיקום של האזור כולו. התוכנית המפורטת אושרה בשנת 2017.
