שיקום ושחזור שטחים
כיל רותם מיישמת גישה רב-תחומית הכרוכה, בין היתר, בהיוועצות במהנדסי מכרות, אדריכלי נוף ומומחי אקולוגיה, על מנת להבטיח את השלמתו המיטבית של התהליך. תהליך הכרייה באתרי הכרייה השונים של כיל רותם כולל תכנון קפדני בטרם תחילת הכרייה. גורמים סביבתיים רבים נלקחים בחשבון, לרבות נִראוּת, פרשות מים והמבנה הכללי של השטח.
התהליך כולל גם קיום סיורים בשטח המיועד לכרייה בשיתוף מחזיקי-עניין עיקריים, כגון רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, נציגי הרשויות המקומיות ורשויות ממשלתיות נוספות, הכל במטרה להבטיח קיומן של מגוון פרספקטיבות, ראייה מאוזנת, למידה ושקיפות.
שיקום מכרות פוספט תוך כדי הכרייה
שיקום מכרות משמעו שימור תוואי נוף דומה לזה של שטחי הכרייה והשבתם למצב מתפקד, או הכנתם לשימושים אחרים בעלי תועלת סביבתית, חברתית או כלכלית, תוך מזעור ההפרעה לקרקע רגישה. תהליך השיקום, על אף שהוא מתבצע לאחר סיום פעולות הכרייה, פועל באופן מיטבי כאשר נעשה תכנון מראש טרם תחילת פעולות הכרייה ומתקיימת הקפדה על הנחיות השיקום לכל אורך תהליך הכרייה.
בכיל רותם, עם תחילת עבודות הכרייה בתא שטח נתון, שכבת העל (topsoil) הספציפית של תא השטח הנכרה מוסרת ומפוזרת בשטח משוקם או מועברת לאחסון זמני. שכבת טפל הביניים (overburden) הספציפית לתא השטח הנכרה מוסרת גם היא ומועברת לתא שטח אחר, שבו הסתיימו עבודות הכרייה.
עם תום עבודות הכרייה בתא השטח, מבוצע בו תהליך של עיצוב טופוגרפי, שלאחריו מכוסה תא השטח בשכבת על. פני הקרקע של תא השטח המשוקם מעוצבים באופן דומה לטופוגרפיה המקורית שהייתה בו. השטח המשוקם מעוצב כך שיאט את קצב הזרימה של מי נגר, על מנת ליצור תנאי מיקרו-אקלים עבור החי והצומח המקומיים ומאפשר התחדשות מהירה של הצמחייה.
הישגיה יוצאי-הדופן של כיל בתחום השיקום במהלך הכרייה זכו להכרה של איגוד הדשנים הבינלאומי (IFA).
בשנת 2015 הייתה כיל רותם סגנית ראשונה בתחרות Green Leaf Award, תחרות דו-שנתית שעורך איגוד הדשנים הבינלאומי (IFA) לאור פעילותה החדשנית והנרחבת בשיקום מכרות פוספט.
התחרות נוסדה על מנת לקדם ולהכיר בפעילות ובחדשנות יוצאות דופן בתחום הקיימוּת בקרב תעשיית הדשנים העולמית.
החל משנת 2016, כיל רותם היא שותפה בפעילות מחקר אקדמית הבוחנת את מידת היעילות, מבחינת אקולוגיה ומגוון ביולוגי, של תהליך "שיקום תוך כדי כרייה". את פעילות המחקר מובילה המעבדה לאקולוגיה מרחבית בראשות פרופ' ירון זיו וד"ר גיא רותם מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב. במסגרת המחקר, נערכת השוואה בין שטחים ששוקמו לבין תאי שטח סמוכים שלא הופרעו. המדדים הנבדקים כוללים הרכב כימי של הקרקע, מיקרוביולוגיה של הקרקע, פוטנציאל צמיחת צמחייה, תפוצה וסוגי אוכלוסיות פרוקי-רגליים, וניתוח ממצאי חישה-מרחוק של קרקע.
עד כה, המחקר העלה כי ישנם הבדלים בין שטחים משוקמים לשטחים שלא הופרעו מבחינת המגוון הביולוגי. מבחינת מאפייני הקרקע, נראה כי הקרקע בשטחים משוקמים מתאפיינת במוליכות חשמלית גבוהה יותר, המגבילה את התפשטותה של צמחייה. בנוסף, קיים מחזור בחומר אורגני, בעיקר בשטחים משוקמים. דרגת העושר והמגוון של מיקרואורגניזמים בשטחים משוקמים היא נמוכה יותר בהשוואה לשטחים טבעיים שלא הופרעו.
באשר לצמחייה, התוצאות מצביעות על מחסור במאגרי זרעים בקרקע משוקמת כאחד הגורמים המרכזיים להיקף הפחות של צמחייה בשטחים אלה. עם זאת, עם חלוף הזמן, נראה ששטחים משוקמים הופכים דומים יותר לשטחים טבעיים.
כיל רותם רואה חשיבות רבה בהמשך פעילות מחקר זו, על מנת לשפר את הבנתנו בדבר השינויים וההשפעות לטווח ארוך, כמו גם זיהוי הדרכים הטובות ביותר להמשך שיקום אקולוגי.
במסגרת המחקר נבחנות גם דרכים שונות להאצת התאוששותה של המערכת האקולוגית בשטחים משוקמים. מדובר באתגר משמעותי, שכן הפתרון יצטרך להיות מיושם בשטחים נרחבים.
מחקר פורץ-דרך זה הוא ייחודי בהיקפו הרחב, ובוחן בכלים מדעיים את יעילותו של שיקום מכרות פתוחים באזורים צחיחים וצחיחים ביותר, וזאת בכמה מישורים, תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, החל בניתוח קרקע ועד לאמצעי חישה-מרחוק.
חיזוק אוכלוסיית הנשרים באזור הנגב
בשנת 2007 החלה כיל רותם בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, במסגרת מיזם להגדלת אוכלוסיית העופות הדורסים בנגב. בין יעדי המיזם: אספקת מזון לעופות, ניטור פעילותם וחינוך סביבתי בנושא עופות דורסים. על אף שנרשמה ירידה באוכלוסיית העופות הדורסים בישראל, הריכוז הגדול ביותר של אתרי קינון מצוי באזור הנגב.
