מרכז מידע ומחקר גלובלי לדישון והזנת הצומח
מכון האשלג הבינלאומי
כיל מעורבת ותומכת בקידום יעדי מכון האשלג הבינלאומי (International Potash Institute – IPI). משימתו של ה-IPI היא פיתוח וקידום של דישון מאוזן לשם הפקת יבולים גבוהים יותר ומזון מזין יותר, לצד הבטחת ייצור בר-קיימא באמצעות שמירה על פוריות הקרקע עבור הדורות הבאים. המכון, שהוקם בשנת 1952, הוא ארגון לא ממשלתי ללא כוונות רווח בפריסה עולמית.
150 ניסויי שטח ומיזמי מחקר בכל רחבי העולם
מכון האשלג הבינלאומי (IPI) שואף לסייע לחקלאים, ולמי שמייעצים להם, לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות:
- תרומה לשמירה על פוריות הקרקע ולייצור מזון מזין באמצעות קיום תוכניות חינוכיות ומחקר יישומי בתחומים קשורים;
- הפצתו והעברתו של הידע הקיים באשר להשפעותיו של האשלגן על קרקעות ועל תפוקות יבול, איכותו, ועמידות הצמחים;
- איסוף נתונים, ניתוחם ושיתוף בתוצאות ובמידע בדבר השפעותיו של דישון מאוזן, בכדי לקדם שימוש מיטבי בחומרי הזנה לצמח.
תשעה אגרונומים של כיל משמשים גם כרכזי פעילות במכון, ואחראים על ביצוע מחקרים, ארגון הכשרות ומפגשים, ופרסום מידע רלוונטי במדינות שונות בעולם. קראו עוד על פעילותו של מכון האשלג הבינלאומי (IPI).
אשלג לחיים – הפצת מידע בקרב חקלאים
זה יותר מעשור מקיימת כיל תוכניות להקניית ידע, בהדרכת אגרונומים של החברה, במדינות מתפתחות דוגמת הודו, בנגלדש, סרי לנקה, סין, הפיליפינים, ברזיל ומוזמביק. צוותי כיל עובדים בשיתוף עם אגרונומים, חוקרים ורשויות ממשלתיות בכל רחבי העולם על מנת לערוך מחקר חקלאי מבוסס אשלג, לקיים מפגשים עם חקלאים ולספק שירותי הדרכה באמצעות מכון האשלג הבינלאומי (IPI). אחת הדוגמאות הבולטות לפעילות זו בשנים האחרונות היא תוכנית "אשלג לחיים" (Potash for Life) המתקיימת בהודו. מטרת התוכנית היא להגיע לכפרים המרוחקים והמבודדים, ולהפיץ את בשורת תועלתו של האשלגן כדשן לחקלאות.
במהלך 2018 שנת הפעילות בהודו כללה 1,076 הדגמות, 207 ימי שדה, 28 תוכניות הכשרה והשתתפות ב-29 ירידים חקלאיים.
המרכז לדישון והזנת הצמח – CFPN
בשנת 2015 הקימה כיל את המרכז לדישון והזנת הצמח (Center for Fertilization and Plant Nutrition – CFPN). ה-CFPN הוא מרכז מידע ומחקר גלובלי בתחום הדישון והזנת הצומח בשיתוף עם מִנהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר – מכון וולקני. המועצה האזורית בני שמעון חברה גם היא ב-CFPN, ומייצגת קהילות חקלאיות רבות באזור זה של ישראל.
מטרות:
- שיפור הידע והחדשנות בתחום הדישון והזנת הצמח.
- תמיכה והכשרה של מדענים צעירים.
- מסירת ידע חקלאי באמצעות הכשרה בידי מומחים.
ה-CFPN, המהווה שותפות ייחודית לישראל בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, מעודד את הרחבתו של הידע, הנדרש כיום יותר מתמיד. על אף החשיבות הרבה הטמונה בדישון והמודעות הגלובלית הגוברת לצורך בהגדלת היקף ייצור המזון ובשיפור ערכו התזונתי של המזון, מספר החוקרים בתחום בעולם מצוי דווקא במגמת ירידה. ה-CFPN, הוקם על מנת להתמודד עם אתגר זה.
הפעילות המחקרית במרכז מתבצעת על-ידי חוקרי מִנהל המחקר החקלאי בשיתוף עם עמיתיהם ממוסדות מחקר אחרים. המרכז מציע מלגות ומענקי מחקר לסטודנטים לתואר שני ושלישי מישראל ומהעולם. במסגרת פעילות המרכז כבר הוכשרו ועבדו סטודנטים זרים מאסיה ומזרח אפריקה. ישנם מספר מיזמי מחקר המתנהלים כעת במסגרת ה-CFPN. במהלך שנת 2018 המרכז הפעיל 21 מיזמים פעילים, לצד ניסויי שטח וסדנאות אגרונומיות.
מיזם USAID להכשרת חקלאים בהזנת יבולים בטנזניה – מ'בּוֹגה נא מטוּנדה (פירות וירקות)
במאי 2017 פרסמה הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) קול קורא למימון במסגרת תוכנית "להזין את עתידה של טנזניה – מ'בּוֹגה נא מטוּנדה" (פירות וירקות). מטרתה של התוכנית היא להגביר את הפריון והרווחיות של חוות חקלאיות עצמאיות בקנה-מידה קטן בטנזניה. כיל נבחרה להיות אחת החברות הבודדות אשר זכו למענק מימון משותף בסך של 150,000 דולר.
שנתו הראשונה של מיזם מענק מימון משותף זה מטעם ה-USAID, אשר הושק בפברואר 2018, הוכתרה בהצלחה עם סיומה במרס 2019. מטרותיו של המיזם היו להגביר את הידע אודות מוצרי דישון בקרב סוחרים חקלאיים, להגביר את נגישותם של חקלאים עצמאים בקנה-מידה קטן למוצרי דישון איכותיים ובמחיר בר-השגה, לקדם הדרכות בדבר דישון מאוזן ומוצרי דישון זמינים, ולאפשר את אימוצן של פרקטיקות דישון מתאימות בקרב החקלאים בשטח (בייחוד נשים ובני-נוער). היעד שהוצב למיזם היה יצירת קשר עם 3,000 חקלאים באמצעות הקמת מערך של 30 חלקות הדגמה וכן לחבר בין החקלאים לבין רשתות הפצה באמצעות סוחרים חקלאיים מקומיים
אחת ממטרות התוכנית הייתה לקדם הדרכות בדבר דישון מאוזן ומוצרי דישון זמינים, ולאפשר את אימוצן של פרקטיקות דישון מתאימות בקרב החקלאים בשטח – בייחוד נשים ובני-נוער.
כיל זיהתה ואיתרה חקלאים מובילים באזורי היעד ופעלה יחד עם חקלאים מובילים אלה לשם הקמת חלקות ההדגמה. כיל אף איתרה מספר חקלאים אשר כבר הקימו חממות בכדי להדגים להם כיצד לשלב דשנים במערכות ההשקיה שלהם. כיל הקימה בסך הכל מערך של 34 חלקות הדגמה ל, ובהם גידולי עגבניות, תפוחי-אדמה או בצל. ניתוח קרקע בוצע בכל חלקת הדגמה על מנת לקבוע את משטרי הדישון (מוצרים וכמויות) שישמשו בכל חלקת הדגמה. החלקות חולקו לשניים, כל מחצית בשטח של כ-1.5 דונם. במחצית אחת אחד יישם החקלאי דשנים בהתאם למשטר הרגיל שלו, ואילו במחצית השנייה יושמו דשנים בהתאם למשטר הדישון המשופר שהוצע על-ידי כיל. כל יתר פרקטיקות הגידול היו רגילות בשתי מחציות החלקה. כיל סיפקה את כל התשומות הנדרשות לחלקה במלואה (בשטח של כ-3 דונם). על מנת להבטיח את הצלחת הניסוי, כיל ניטרה בקפידה את הפעילות בכל חלקה, החל בשלב הראשוני (הכנת הקרקע) ועד לשלב הסיום (הקציר) ושילבה פעילויות הדרכה לחקלאים באתרי ההדגמה.
הכשרות והדרכות
כיל קיימה שבע תוכניות הכשרה בתחילת המיזם באזורים שונים. בנוסף, קיימה כיל הדרכות לחקלאים עצמאיים בקנה-מידה קטן, באמצעות ארגון לפחות שלושה מפגשי הדרכה בכל חלקת הדגמה. פעילויות ההדרכה נועדו ללמד חקלאים שיטות בסיסיות להזנת גידולים כמו גם להציג בפניהם את ההבדלים בין משטר דישון משופר לבין פרקטיקות מסורתיות באמצעות בחינת ההבדלים בצמיחת ותפוקת הגידולים שגודלו בפרקטיקות הקיימות של החקלאים לאלו שגודלו בהתאם לפרקטיקות כיל. מפגשי ההדרכה התקיימו בשלב התבססות הגידולים, בשלב צמיחת הגידולים ולבסוף נערכו ימי שדה בכל חלקה בשלב הקציר. בסך הכל השתתפו בפעילויות הדרכה אלו 3,375 חקלאים.
34 חלקות הדגמה – 3,375 חקלאים שעברו הדרכות.
תוצאות
תפוקות היבול שהתקבלו בחלקות שבהן הוצעו פרקטיקות כיל היו גבוהות יותר במובהק בכל שלושת סוגי הגידולים (עגבניות, בצל ותפוחי-אדמה). העלייה הממוצעת בתפוקות עמדה על 46% בעגבניות, 47% בבצל ו-57% בתפוחי-האדמה.
בעוד שעלות הדשנים לביצוע פרקטיקות כיל הייתה גבוהה יותר מזו שבמחצית החלקה בה בוצעו הפרקטיקות הרגילות של החקלאים, הרי שהחזר ההשקעה (ROI) היה גבוה יותר במחצית השטח שבה בוצעו פרקטיקות כיל. חישוב יחס ערך-עלות (VCR) ביחס לכל דולר נוסף שהוצא על דשנים העלה כי החקלאי מקבל 6 דולר יותר ביחס לבצל ותפוחי-אדמה ו-11 דולר יותר ביחס לעגבניות.
לאור הצלחת הפרויקט, החליטה סוכנות USAID להאריך את המימון לשנה נוספת, החל ביולי 2019 ועד אוגוסט 2020. כיל ממתינה בציפייה לשנה פורייה נוספת.
